החלטה בתיק חע"מ 1169-07

1.         זוהי בקשת ב"כ המאשימה להורות על תיקון כתב האישום באופן ש "הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה" תרשם כמאשימה ובהתאם לכך  שביהמ"ש יתקן את  זהות המאשימה בפסק הדין וישאיר את יתר חלקי פסק הדין על כנם.

  2.        בא כוח המאשימה טען כי ביום 13/7/10 נגזר דינם של הנאשמים בתיק לאחר ניהול הליך מתמשך. הנאשמים ערערו על פסה"ד וטענו, בין היתר כי ביהמ"ש טעה בקובעו את עיריית חדרה כגורם מאשים בזמן שכתב האישום הוגש לכאורה על ידי מדינת ישראל.

מאחר ובית המשפט המחוזי לא ביטל את פסה"ד במובן של סוף פסוק, אלא ביטלו עד להחלטת בית משפט קמא שלטיפולו הוחזר התיק, נובע מכך כי בית המשפט המחוזי לא חשב כי ההליך שנוהל על ידי בית משפט קמא בטל מעיקרו.

3.         בא כוח המאשימה טען עוד כי בדיון שהתקיים ביום 22/3/11 , ומטעמי זהירות בלבד ביקשה המאשימה לתקן את כתב האישום באופן זה שתחת כובע המאשימה תרשם הועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה, ולהותיר את תוכן פסה"ד על כנו, על פי דוקטרינת הבטלות היחסית.

4.         לדברי בא כוח המאשימה, הנאשמים לא השכילו להבין את סוגיית סמכותו של התובע לנהל את ההליך נשוא הבקשה ולחילופין, מבקשים הם ליתן לנושא משקל מכריע למרות  שמדובר, לכל היותר, בפגם טכני בלבד, וברור כי הטעות שנפלה ברישום זהות המאשימה אינה פגם היורד לשורשו של עניין  ואינה מחייבת את ביטול ההליך כולו.

יתירה מכך, הנאשמים לא העלו טענה זו בשום שלב במהלך השנים בהם התנהלו ההליכים המשפטיים.

5.         לדבריו, שאלת סמכות התובע לייצג את המאשימה בהליך שעניינו ביצוע עבירות לפי פרק י' לחוק התכנון הבנייה תשכ"ה -1965 (להלן: "החוק") אינה מתעוררת כלל ואין להידרש לה;

ההליך מתחילתו נוהל ע"י תובע שהוסמך על ידי היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם לסעיף 258 לחוק, לנהל הליכים בשם הועדה המקומית לפי פרק י' פרק העונשין לחוק. בכל מקרה לא הועלתה טענה כנגד סמכות זו.

זאת ועוד, העובדה שנרשם בזהות המאשימה "מדינת ישראל" ולא "הועדה המקומית" לא גרמה נזק או עיוות דין לנאשמים.

6.         עוד הוסיף וטוען בא כוח המאשימה, כי יש להבחין בין פגם היורד לשורש כתב האישום, כמו למשל, היעדר הסמכה כדין כנדרש על פי סעיף 258 לחוק, לבין פגם טכני שעניינו רישום המאשימה בכתב האישום כך שבמקום "הועדה המקומית" נרשם "מדינת ישראל".

בא כוח המאשימה תומך דבריו בפסיקה , וטוען כי ההליך כולו בענייננו נוהל על ידי תובע שהוסמך לנהלו במרחב התכנון שההסמכה ניתנה לו, והפגם הטכני אינו מחייב את בטלותו.

שרבוב שמה של "עיריית חדרה" אל ההליך, מקורו בכשל טכני של מזכירות ביהמ"ש, אינו תלוי במאשימה, ולא מצדיק את ביטול פסה"ד. טענת הנאשמים לעניין הסמכות נגועה בחוסר תום לב, מאחר ולא העלו את הטענה במהלך ניהול הליך, אלא, בחרו להעלות טענה זו רק בהודעת הערעור, כאשר ניתן פס"ד שלא לרוחם. 

בא כוח המאשימה מציין כי נהוג היה לרשום בעבר את המאשימה כ"מדינת ישראל" ולא "הועדה המקומית" מאחר והתובע מקבל הסמכתו מהיועץ המשפטי לממשלה ואלפי פס"ד ניתנו בנוסח זה; אף כי התובעים הונחו בשלב מסוים לדייק בכתב האישום בציון שם הועדה המקומית כמאשימה, אין בכך כדי להביא לבטלות ההליך.

7.         עוד הוא ממשיך וטוען, כי על בית המשפט במקרה זה לכל היותר להורות על תיקון הפגם שנפל בהליך, בהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית, באופן שזהות המאשימה תהיה "הועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה"  ולהותיר את תוכן פסה"ד על כנו;

החלטה אחרת  מזו תפגע קשות באינטרס הציבורי; לעומת זאת, העובדה שנרשם בזהות המאשימה "מדינת ישראל" ולא "הועדה המקומית" לא גרמה נזק או עיוות דין לנאשמים.

בפסיקה, טוען בא כוח המאשימה, נקבע כי כאשר הפגם הנטען הינו חוסר סמכות, ניתן לעשות שימוש בדוקטרינת הבטלות היחסית גם בהליכים פליליים, קל וחומר בעניינינו כשהפגם אינו עולה לכדי חוסר סמכות אלא הוא טכני.

מדובר במבחן הסתברותי תוצאתי הבוחן את היחס בין הפגם לבין האפשרות  של שינוי בתוצאות המשפט אלמלא נפל הפגם, כאשר בענייננו לא נראה כי פסק הדין של בית המשפט היה שונה, אילו נכתב בכתב האישום "הועדה המקומית" ולא "מדינת ישראל" או "עיריית חדרה". 

זאת ועוד, תורת הבטלות היחסית צריכה להתחשב באינטרס הציבורי, במובן זה שבבוא ביהמ"ש להחליט בדבר תוצאת הפגם ונפקותו, מחויב הוא לבחור בתוצאה אשר תעשה את האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי לבין הצדק הפרטי.

8.         אשר על כן, מבקש בא כוח המאשימה  מביהמ"ש לאפשר תיקון כתב האישום באופן זה שהועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה תופיע כמאשימה ולהותיר את תוכן פסה"ד על כנו.